פרק #19 - הדרך למעלה

מה הסיכוי של אדם עני להפוך בחייו לעשיר? או לפחות סתם להתברגן?

מה הסיכוי של ילד שמנת לאבד את המציאות הנוחה בה גדל?

אני מניח שאתם מאזינים לפודקאסט הזה כי אתם רוצים יותר. זה יכול להיות מעצבן לרצות יותר, אבל תתנחמו בעובדה שזו נקודת המוצא של רובינו המוחלט.

בן-זומא אמר "איזה הוא העשיר - השמח בחלקו" אבל מה לעשות, כמה שנרצה להיות שמחים עם מרצפות טרצה שומשום 20*20 - זה מאוד מאוד קשה.

החדשות הטובות הן שאנחנו לא חיים בימים הפיאודליים וגם לא בקאסטות של הודו. ישראל היא אמנם לא ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות, אבל היא מקום עם ניידות חברתית גבוהה מאוד יחסית , ולא חסרים סיפורים על ילד המעברה שהפך למיליונר או על ניצולי השואה שפתחו עסק משגשג. מצד שני, לא חסרות דוגמאות הפוכות: מושיק עפיה היה צריך להיות כישרון רב ביותר כדי לסיים קריירה נהדרת בחובות - כישרון שהוא אכן הוכיח שיש לו!

הרבה פעמים אנחנו מסתכלים מהצד על סיפורי מעבר בין מעמדות (המוכרים לרוב "סיפורי התעשרות") ואנחנו מצקצקים ומייחסים לסיפור גורמים חיצוניים - "היה לו מזל", "זה בגלל שהיא התחתנה עם מיליונר", "זה בטח מעסקים מפוקפקים".

אבל האמת היא שברוב המקרים, הצלחה ושבירת תקרות היא תערובת של פוטנציה אישית ואופי, אבל לא רק: היו זמנים (ימי הביניים, ימי התנ"ך) ויש עודן מדינות (כמעט כל מדינת עולם שלישי) שבהן המעמד הסוציו-אקונומי בו אדם נולד, הוא גזירת גורל ליתר חייו.

למזלכם - לא אתם. נולדתם בטוב שבזמנים ובטוב שבמשטרים. הייתי רוצה גם לכתוב שאתם חיים בטובה שבמדינות, אבל אז בדיוק פילחה את האוויר צפירת מכונית בת 10 שניות.

בפרק החדש בפודקאסט דיברתי על הצ'אנס שכל אחד נולד איתו - לטפס בחייו בין מעמדות חברתיים ולשבור את התקרות שהציבה לו המציאות בחסות נדיבה של הוריו. 

לא נולדנו שווים בנקודות הפתיחה שלנו, ומעצבן עוד יותר זה שיש כאלו שיהיה להם יותר קל לטפס מאיתנו. יש כאלו (אהמ אהמ יאיר נתניהו) שנדמה להם כאילו הדרך למטה לא קיימת כלל, ויש כאלו שמתעלמים מקיומן של תקרות. 

לא משנה מי אתם, מה נקודת הפתיחה שלכם ומה התוכניות שלכם לעתיד נכון להיום, תמיד תזכרו את מושיק עפיה ורמי לוי - הדרך מלמטה למעלה, וגם בחזרה, מעולם לא הייתה קצרה יותר.

ללמוד להשקיע, ללא ידע קודם. בכלל. מתחילים פה