פרק #21 - ניצחון העצלנות

בתכל'ס, למה משקיעים פאסיביים מנצחים את המשקיעים המקצועיים?

אני מרבה לצטט את אותם שלושה מחקרים פורצי דרך: המחקר של יוג'ין פאמה, המחקר של וויליאם שארפ, והמחקר של מארק קורהארט, מחקרים שהיו שריקת פתיחה לגזיליון מחקרים אחרים שנעשו בשאלת האפקטיביות של ניהול ההשקעות. אבל הפעם החלטתי לפשט את הכל לכדי פרק פודקאסט של עשרים ומשהו דקות.

יהיה שם דג דניס שמגשים משאלות, פקקים באיילון וגם פְּרִימֶט מלומד, וכולם יחדיו יסבירו למה משקיעים עצלנים מנצחים מנהלי השקעות מקצועיים.

אתמול בערב, הרבה לאחר הקלטת הפרק, התקשר אלי מכר ותיק בתחושה קשה. הוא סיפר לי על חבר מהעבודה, אחד כאריזמטי ש"מבין עניין". הוא אמר לו שיש לדוד לו נוסחה, אלגוריתם או משהו, לפיו אפשר לזהות מניות לפני זינוק, וגם אם השוק תנודתי - לא נורא, מה שירד עוד יעלה.

המכר הותיק נזכר שיש לו 150,000 ש"ח שהוא ייעד לדירה שרצה לקנות בעוד שנתיים - ומכיוון שהוא לא קרא את הספר של חברו, הוא סבר בטעות ששנתיים זה טווח השקעה ארוך.

אקפוץ לסוף - כיום הוא בעלים גאה של תיק מניות בן 8 מניות, שבחר איזה אלגוריתם כלשהו, שכולן יחדיו שוות 50,000 ש"ח, האלגוריתם הפסיד לו מאייה והרחיק אותו משמעותית מהדירה לה ייחל.

"הנזק הגדול באמת שעשוי להתרחש עכשיו," כך אמרתי לו, "הוא שלא תשקיע לעולם."

בשביל להפסיד בשוק ההון צריך לעשות כמה שפחות טעויות. הסיפור הנ"ל מכיל לפחות 3 טעויות פטאליות לתיק (השקעה ללא הבנה, טווח זמן קצר, פיזור נמוך), שאני מאמין שאם אתם קוראים את המייל הזה - אתם כבר יודעים להמנע מהם. אותו משקיע הצטרף לסטטיסטיקה עגומה של "בוחרי מניות", מנהלי-השקעות-הלכה-למעשה, שהם ואחרים מרכיבים כולם יחדיו את מה שנקרא: "תשואת המדד", והם הסבר אחד מיני רבים, לכךשאין לאף משקיע אקטיבי סיכוי ממשי "להכות את המדד" לאורך עשורים.

דיברתי על שלושת הסיבות המרכזיות לכך בפרק #21 בפודקאסט השקעות לעצלנים.

ללמוד להשקיע, ללא ידע קודם. בכלל. מתחילים פה