על המשמעות

#89 עו"ד תמיר דורטל - בן גוריון לא התכוון לתת למגילת העצמאות תוקף חוקתי

01.12.2023 - By תמיר דורטלPlay

Download our free app to listen on your phone

Download on the App StoreGet it on Google Play

"איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב המייסד, שומר שלטון החוק, עורכה האחרון והקובע של מגילת העצמאות, ומקדמן של זכויות ליברליות לכול: דוד בן-גוריון. והוא אמר אותן לא בשיחת אגב עם עיתונאי אלא בדברים שהכין מראש להופעה בישיבת "ועדת החוקה, חוק ומשפט" של הכנסת הראשונה, שהייתה אמונה על הכנת טיוטת חוקה.

ישיבת הוועדה התקיימה ב-13 ביולי 1949, בראשות יו"ר הוועדה ח"כ נחום ניר ובנוכחות שר המשפטים פליכס רוזנבליט, הוא פנחס רוזן. דבריו של בן-גוריון הם כנראה ההצהרה המעניינת והמתוחכמת ביותר שהושמעה בימי ראשית המדינה על הסוגיות הפוליטיות והתיאורטיות של כינון חוקה. השתייכותה לבן-גוריון מוסיפה לה כמובן משנה-עניין. לפניכם דברי מבוא קצרים על הנושאים העיקריים בנאומו של בן-גוריון ועל חשיבותם להבנת יסודותיה של מדינת ישראל ולהבנת הסוגיות החוקתיות המעסיקות אותה כעת.

כינון חוקה היה ממשימותיה הראשונות של מועצת המדינה הזמנית. הדבר לא קרה עד עצם היום הזה. וכפי שאנו למדים מדברי בן-גוריון כאן, לו היה נוסח חוקה מגיע לידי גמר, ראש הממשלה היה ככל הנראה מתנגד לו. מדוע? האם מייסדי המדינה לא התכוונו שתהיה לה חוקה רשמית כתובה? בקריאה פשוטה בכתבים ובהיסטוריה של תקופת הקמתה, דומה שכן. 

אך כאשר מתבוננים בסיפור מקרוב, הוא נראה עמום יותר. המשפט על החוקה במגילת העצמאות איננו מוכיח כי חוקה כתובה עמדה בראש מעייניהם של דוד בן-גוריון ויתר חותמי מגילת העצמאות. משפט זה הוכנס לנוסח המגילה לא בגלל שום אמונה איתנה מצד החותמים כי חוקה כתובה רשמית היא עניין בעל עדיפות נורמטיבית למדינה. הוא הוכנס למגילה בגלל החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר (החלטה 181) שקבעה כי המדינות החדשות שיקומו בארץ ישראל עם תום המנדט הבריטי נדרשות להכין חוקות כתובות. 

"כאשר חשבתי על זה לא מתוך שגרה של מה שמקובל, לא יכולתי למצוא כל נימוק אשר מחייב כי נעשה מה שעשו באמריקה. אני בעד זה שיהיו חוקים בכנסת, חוקים על בחירות, על נשיא, על ממשלה, אבל אל נעסוק בדקלרציות. עשינו דקלרציה פעם אחת, הפעם הזאת מוצדקת ויש לזה ערך חינוכי. בדרך כלל הפרלמנט עוסק בעשיית חוקים לצורכי הזמן והשעה. חוק הוא פרי זמנו, אין כל נצח בחוק."

Support the Show. להצטרפות כמנוי הפודקאסט ואתר מידה

ארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024

בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cart

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. - http://eepurl.com/iv2c6k

לצפיה ברשימת ההמלצות

להצטרפות לערוץ הטלגרם

להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן

האזנה נעימה!

More episodes from על המשמעות