רבא ורב הציעו הצעות לסופרים כיצד להימנע מכתיבת מסמכים שעלולים לעורר חשד שנאים כשקר. רבא לא התיר למלווה לקחת בשטרות בסכומים גדולים שיחולקו לשניים, או לאחד שני שטרות לשטר אחד בסכום הכולל, שכן קיים חשש של רמאות. רב אשי לא התיר אפילו למלווה להחליף שטר בסכום גדול לסכום קטן יותר, שכן גם זה עלול לשמש כאמצעי לרמות את הלווה.

אם שני אחים ירשו מאביהם משהו כגון בית מרחץ או בית בד שהיה שימושי יותר לאחד מהם, כגון שהאחד היה עשיר והשני עני ולעשיר יותר בני משפחה או יותר זיתים, האם האח העני יכול להעלות טענה כנגד האח העשיר? על מה הדבר תלוי?

אילו כללים חלים על שטרות כאשר יש שני אנשים בעלי אותו שם בעיר? האם קיים אופן למנוע בלבול? ואם לא, אילו מסמכים ניתן/לא ניתן לגבות?

אדם הגיע לבית דינו של רב הונא עם מסמכים שאמרו שאדם מסוים לווה כסף מ"ממך" והמלווה לא הוזכר בשמו. האם האדם המחזיק בשטר יכול לגבותו? האם בית הדין יכול להניח שמאחר שהשטר ברשותו, "ממך" מתייחס אליו? רב הונא פסק שאינו יכול לגבות את הכסף, ורבה פסק שכן יכול. על בסיס מה? האם ואיך זה קשור למקרה במשנה עם שני אנשים באותו שם?