הלימוד השבוע מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לרפואת איתן אשר בן דבורה וחיים זעליג שנפצע בלבנון לפני שבועיים וחצי. שהוא וכל פצועי צה"ל הנלחמים מלחמת קודש למענינו ימשיכו להתרפאות עד לרפואה שלמה בקרוב.

רב עמרם הסביר את הסברה מאחורי פסיקתו של רבי יוחנן שהשורה האחרונה במסמך צריכה להכיל סקירה של החלק העיקרי במסמך. מאחר שפעמים רבות יש מעט מרווח בין סוף המסמך לבין החתימות, יש חשש שהשורה האחרונה הוספה לאחר החתימות. לפיכך, אין מוסיפים דבר חדש, שכן הוא לא יתקיים, ובמקום זאת, השורה האחרונה צריכה לכלול סקירה של תוכן המסמך.

רב עמרם תומך בהסברו מברייתא שהתירה שורה אחת של מרווח אך אסרה להשאיר שתי שורות מרווח בין סוף המסמך לבין החתימות. הוא מסביר שהשארת שורה אחת מותרת משום שהשורה האחרונה מכילה רק סקירה, אך שתיים תהיינה בעיה שכן ניתן להוסיף משהו נוסף.

לאחר מכן, הועלתה שאלה על השארת שורה וחצי. בתחילה, ניסו לענות על השאלה מהברייתא, אך ניתן היה להסיק מסקנות בכיוונים שונים. הם ציטטו ברייתא אחרת שממנה התברר באופן ברור שכל שפחות משתי שורות יהיה כשר.

הברייתא ממשיכה בפסיקה נוספת על חתימות עדים. אם ארבעה או חמישה עדים חתמו על שטר וחלקם היו עדים פסולים או קרובים, מתעלמים מאותן חתימות והשטר מאושר על ידי החתימות האחרות. זה תומך בפסיקתו של חזקיה שאם יותר משתי שורות הושארו ריקות לפני החתימות אך לאחר מכן מולאו בחתימות של עדים פסולים או קרובים, השטר כשר. הוא עורך השוואה לדיני סכך בסוכה, שם מרווח של שלושה טפחים פוסל את הסוכה (בסוכה של שלוש דפנות או סוכה קטנה בעל ארבע דפנות), אך אם המרווח מתמלא בסכך פסול, הדבר מהווה בעיה רק אם הוא רחב ארבעה טפחים.