הסיפור על רבי אליעזר ממשיך כשהוא זוכר מצב שבו שמע את הטענה של כופר והסכים במידה מסוימת לפירושו את הפסוק ומניח שבגלל זה הוא נענש.

הגמרא דנה כמה צריך להתרחק מכופרים ומזונות ומאיסורי עריות.

אם אדם עושה תשובה מלהיות כופר, הוא ימות מיד - מדוע? האם זה חל רק על כופרים או גם על אלה שעוסקים בעריות?

רבי חנינא בן תרדיון ורבי אלעזר בן פרטא נתפסו על ידי הרומאים - אחד ניצל ממות ואחד נהרג? מה ההסבר הניתן לגורלו של כל אחד?