הקורונה יצרה מצב שבו חלק מהאוכלוסייה נפגע אנושות, חי ממש עם סכין על הצוואר, נלחם על הלחם, בעוד חלק אחר לא מרגיש כלל משבר, ההיפך, בכל מיני מגזרים. הפער הזה מייצר אצל בעלי עסקים מצב של תקיעות ותחושה שאין פתרון באופק וזה או לשבת ולחכות, לראות מה יקרה, או שהכול יקרוס והכיוון לא ברור. מה היחס הנכון מצד האדם למצב הזה, האם אפשר בכלל להציע לאדם פתרון והאם הפערים החברתיים צפויים להתגבר?; היום, יותר מתמיד, התאגידים הגדולים מתחזקים. רשתות קונות מכולות קטנות, כל עסק קטן שנקטע ונסגר, במקומו רשת גדולה מתחזקת, ובעצם אנחנו וראים מצב שהיום הדוחות הכספיים, התוצאות הכספיות של הקונצרנים הגדולים, של התאגידים, טובים מאי פעם. אפילו אם משווים את זה לא לשנה שעברה, שהיא שנת הקורונה, אלא של 2019, כשהכל כאילו התנהל כסדרו בעולם נורמלי. מדוע זה כך, האם הקונצרנים הגדולים מזיקים לחברה וכיצד משיגים איזון חברתי כלכלי?; השבוע מציין העולם יום המוקדש לשכר העבדות וביטולו. על פי ארגון העבודה הבינלאומי מעל 40 מיליון בני אדם בעולם הם קורבנות לעבדות מודרנית. כאשר 71% מתוכם הן נשים ואחד מכל ארבעה ילדים. מהי ההגדרה האמיתית של עבדות, מדוע רובנו עבדים ומה המפתרון ליציאה מעבדות?; אחרי הרבה שנים של נסיונות נראה שהעולם מאמץ את הרכבים החשמליים בשמחה רבה, גם אנשים אוהבים מאוד לנהוג בהם, זו חוויה מדהימה, לא שומעים מנוע בכלל, הכוח הוא כוח הרבה יותר חזק בטרנספורמציה שלו והביצועים יותר חזקים ולא מזהמים. וגם המדינות מציבות יעדים איזה אחוז מהרכבים צריך להיות רכבים חשמליים. האם מדובר בצעד משמעותי לטובת רווחת כדור הארץ, מתי מוצר מוגדר באמת ידידותי לסביבה ומדוע ישראלים אוהבים רכבים חשמליים?; בעקבות ירי שבוצע ביום שבת משטח רצועת עזה, נפצע באורח אנוש לוחם מג"ב, בראל חדריה שמואלי. אביו של החייל פנה לעם ישראל בדמעות והתחנן שיתפללו לשלומו. עם ישראל נענה. גם ברשתות החברתיות וגם באחת הלילה פקדו מאות את כניסת בית החולים סורוקה לאמירת סליחות וקריעת שערי שמיים לרפואתו של החייל. מהו הכוח של תפילת רבים, האם ניתן להציל אדם בעזרת תפילה משותפת ומהם התנאים הנדרשים לתפילה שלמה?