ראיית השכל ודעת
השיעור עוסק במושג "ראיית השכל" – ודאות פנימית חזקה כראייה חושית, המאפשרת לאדם לראות את החיוּת האלוקית הממלאת את העולם. נבחנת ההבחנה בין אמונה לבין דעת, שהיא התקשרות והרגשה פנימית חזקה, ומבוארת מצוות "דע את אלוקי אביך" לצד האזהרה "פן תשכח". בנוסף נדון ביישוב דברי הזוהר "לית מחשבה תפיסא ביה" וביחס בין משלים חסידיים להסבר המדע המודרני.