הפרק נעסוק בקשר בין מדוזה מהמיתולוגיה היוונית, אגדה תלמודית על עץ החרוב ופוסט טראומה. אנסה להראות איך שלושת הדברים האלה בעצם מתחברים לסיפור אחד גדול ועצוב. 

הכל התחיל בתלונה של השומר בתיכון שבו אני עובד על ריח ריקבון. הוא התלונן שהעצים פשוט מסריחים. והוא לגמרי צודק – עצי החרוב יכולים להפיק סירחון שמריחים אותו למרחקים. 

זה סיפור על טראומה, על האשמת הקורבן, ועל האופן שבו הניסיון שלנו לרפא יכול, לפעמים, להפוך בעצמו לטריגר הכי גדול.