פודקאסט "האינטרסנטים" של TheMarker עם איתן אבריאל וסמי פרץ.  

עליית המחירים בכלל ועליית מחירי המזון בפרט הצליחו בימים האחרונים להוציא את הציבור משלוותו, וגם הממשלה מתחילה להבין שמחירי המזון הם עניין שהיא לא יכולה להתעלם ממנו. הרי זה לא סוד שמשחר ההיסטוריה, מנהיגים קמים ונופלים סביב מחיר הלחם. אז הממשלה החלה עם שליחת מכתב בקשה מיצרני ויבואני המזון שלא להגזים עם המחירים, ואחרי שהיא הבינה שזה אינו מספק את הציבור – היא עברה לאיומים על היצרנים, כולל אפשרות של פיקוח על המחירים. זה מעלה שתי שאלות: האם האיום הוא אמיתי והאם זו הדרך הנכונה לעצור את ריצת המחירים. 

 כדי לצלול לתוך הסוגייה הזו אנחנו נדבר כאן עם פרופ' מנואל טרכטנברג, מי שהוביל את הוועדה הממשלתית שקמה אחרי המחאה החברתית של 2011, וכיום משמש כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. אנחנו נשאל את פרופ' טרכטנברג האם מחאה כזו יכולה להתחדש, מה הוא חושב על פיקוח מחירים וגם על תפקידם של כלכלנים ומשפטנים בהטמעה של הנרטיב כאילו השווקים בדרך כלל מתנהלים בדרך תחרותית וטובה, וכך גם המחירים בשוק - וכל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא לטפל מדי פעם בכמה תפוחים רקובים. 

מדוע חרם צרכני לא כל כך מצליח בישראל? היה ניתן לחשוב שחרם כזה יצליח עתה יותר מבעבר דווקא בגלל היכולת לאסוף מידע, להשוות, ולנצל את הרשתות החברתיות, אבל מסתבר שלא כך פני הדברים. מתי כן מצליחים? כאשר יש "אויב משותף". אבל גם במקרה הנוכחי, של חברת אסם, נראה שהחשש מצעדים רגולטוריים גדול מהחשש מפני חרם צרכנים. אז מול הבית של מי כדאי לצאת להפגין - זה של מנכ"ל אוסם או זה של שר האוצר או ראש הממשלה? פרופ' רננה פרס, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, תנסה לתת את התשובות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.