דף נלווה שבועות יט

רבי אליעזר ורבי עקיבא חולקים בעניין איך לדרוש את הפסוק בויקרא ה:ב. חזקיה ועולא מסבירים את ההבדל בדעות ביניהם, בעוד שרבי יוחנן ורב ששת סוברים שהם אינם חולקים, אלא שכל אחד פוטר מי ששכח את המקדש או קדשים, אך דורש זאת ממילים שונות בפסוק. רבא שואל את רב נחמן: אם מישהו שכח המקדש או קדשים פטורים מלהביא קרבן, מה הדין אם שכח גם את המקדש/קדשים וגם שהוא טמא? רב נחמן עונה שמכיוון שהאדם גם שכח שהוא טמא, ברור שיש חיוב להביא קרבן. אך רבא משיב שאולי מכיוון שמי ששוכח את המקדש פטור, אדם זה יהיה פטור גם כן. רב אשי מציע תשובה לשאלה זה, אך רבינא דוחה אותה.

מובא מקרה של אדם שהלך בשני שבילים - אחד טהור ואחד טמא ונכנס למקדש. מובאים שני וריאציות של המקרה ויש מחלוקת בין שלושה לגבי ההלכה בכל מקרה. מה שורש המחלוקת ביניהם? הנושאים שעולים כאן קשורים לסוג הידיעה על טומאה בשלב הראשון (לפני המעשה) שנדרשת כדי לחייב קרבן עולה ויורד.

רבי יוחנן וריש לקיש כל אחד מציע פרשנויות שונות לדעה הראשונה במקרים של שני השבילים. דעותיהם כאן סותרות את דעותיהם במקום אחר. כיצד מיישבים סתירות אלה?