הלימוד השבוע מוקדש ע"י נירה פלדמן לע"נ אמה, פיי דרק, שהיתה לומדת מסורה של הדרן.

הדף היום מוקדש ע"י פיליס ויוסי הכט לע"נ אביה של פיליס, הרב ירכמיאל בנימין בן זמלן צבי ויטקין.

הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לע"נ הודה בת משה.

הדף היום מוקדש ע"י נעמי כהן לכבוד הולדת אלישבע בת יעקב ורבקה!

חששו לגבי בן סורר ומורה בנוגע למסלול שעתידו יקח ולכן הוא נהרג כדי למנוע ממנו לחטוא יותר (נידון על שם סופו). חששות דומות קיימות גם לגבי גנב - ההנחה היא שגנב יבוא להרוג אם בעל הבית יתנגד לגנב, ולכן מותר להרוג גנב. הגמרא דנה בנסיבות שבהן ניתן להניח שהגנב בא להרוג.

בנוסף, אם בזמן הגניבה הגנב נחשב כרודף, יש "עונש מוות" על הגנב. לכן, הגנב פטור מנזקים שגרם לרכוש בגלל הכלל קם ליה בדרבה מיניה, שאם אדם מתחייב בשני עונשים בו-זמנית, הוא פטור מהקל יותר.

רב לוקח את זה אפילו רחוק יותר ואומר שגנב שניתן להרגו פטור מהחזרת הפריטים הגנובים. רבא חולק ופוטר את הגנב רק אם הפריט נשבר או נעלם. המשנה שלנו מובאת לתמוך בפרשנות של רבא. מקור נוסף מובא כדי להעלות קושי נגד עמדתו של רבא. הקושי מיושב.

דרשות אחרות מובאות על הפסוקים הנוגעים לגניבה, כולל חוקים שניתן אפילו להרוג גנב בשבת, בכל דרך שרוצים, וכל אחד יכול להרוג את הגנב, לא רק הנגנב עצמו.

שתי דרשות שונות מדגישות מדוע הפסוק הביא דווקא את הדוגמה של גנב ב'מחתרת', כלומר פורץ, למרות שהחוק יחול גם על מי שמטפס על הגג או נכנס לחצר (בקלות). אחד מסביר שזו הדרך הטיפוסית של גנבים, בעוד שהשני לומד מכאן שמי שפורץ כבר נחשב מותרה ואין צורך באזהרה לפני הריגת הגנב.

רב הונא פוסק שגם רודף קטין ניתן להרוג, כיוון שאין צורך באזהרה. רב חסדא העלה קושי ממשנה באהלות ז:ו שאם חיי האם בסכנה בזמן הלידה, אם הראש כבר יצא, אי אפשר להרוג את התינוק כדי להציל את האם, אפילו אם התינוק מתנהג כמו רודף. התירוץ הוא שהתינוק אינו מתכוון להרוג את האם, כיוון שזה מעשה שמים. בחלק המוקדם יותר של אותה משנה מוסבר שלפני שהראש יצא, ניתן להפיל את העובר אם הוא גורם סיכון לאם, מכיוון שחיי האם קודמים לעובר שטרם נולד. ברייתא מובאת לתמוך בעמדתו של רב הונא וברייתא אחרת מובאת לסתור. אולם, שתיהן נדחות כלא מכריעות.