דף נלווה סנהדרין ד

הגמרא מציעה שבסיס המחלוקת בין חכמים ורבי יהודה לגבי האם דנים דיני ממונות בשלושה דיינים או בחמישה דיינים מבוסס על איך הם דורשים את הפסוק - האם יש אם למקרא, כלומר הולכים אחר איך שקוראים אותו בדרך כלל, או אם למסורת, כלומר הולכים אחר איך שהוא כתוב בפועל?

לפי רבי יוחנן יש חמישה חכמים שכולם סוברים שכאשר יש סתירה בין איך שקוראים את הטקסט/מבטאים אותו לבין איך שהוא כתוב, אנחנו הולכים אחר איך שקוראים אותו (יש אם למקרא). כל מקרה שבו חכמים אלו פסקו בדרך זו מובא ומוסבר.

רב אחא בר יעקב מקשה על רבי יוחנן כי הוא חושב שכולם סוברים יש אם למקרא, שכן כולם הולכים אחר איך שקוראים בדרך כלל, כפי שניתן להוכיח מאיסור בישול בשר בחלב, שכן קוראים אותו כחלב ולא כחֵלב (שומן אסור). הנחה זו נדחית ומובא הסבר אחר להסביר למה כולם מסכימים בפסוק של בשר בחלב.