דף נלווה סנהדרין נ

חכמים ורבי שמעון חולקים בדבר סדר החומרה של ארבע מיתות בית דין. הגמרא בוחנת את שתי השיטות בפירוט, ומבררת את המקורות והסברות שכל צד מביא לתמיכה בסדר שלו. לגבי שיטת חכמים, הגמרא חוקרת את המקור לקביעה שסקילה חמורה מכולן, אחריה שריפה, אחריה הרג בסייף, ולבסוף חנק כקלה ביותר. באופן דומה, היא בודקת את שיטת רבי שמעון ואת הסברה מדוע שריפה חמורה יותר מסייף וחנק, וממשיכה בניתוח זה דרך כל המדרג שלו.

מחלוקת יסודית זו בעניין דירוג חומרת המיתות קשורה למחלוקות נוספות בין החכמים ורבי שמעון בענייני עונשי מוות. מחלוקת אחת עוסקת בבת כהן המאורסה שזינתה. חכמים סוברים שדינה בסקילה, כדין כל נערה מאורסה שזינתה. רבי שמעון, לעומתם, פוסק שדינה בשריפה, בדומה לבת כהן נשואה. הם חולקים גם לגבי עונשו של מי שמדיח עיר שלמה לעבודה זרה - חכמים פוסקים שדינו בסקילה, בעוד רבי שמעון סובר שדינו בחנק.