הדף היום מוקדש ע"י איימי גולשטיין לע"נ אמה, קרולין ברנט גולדשטיין.

רק בית הדין הגדול בלשכת הגזית רשאי להוציא להורג את הזקן ממרא. ישנו ויכוח לגבי איך מפרסמים את מותו - האם דוחים את מיתתו עד לרגל הבא וממיתים אותו כאשר כולם נמצאים בירושלים, או שממיתים אותו מיד ובית הדין שולח מכתבים לכל הקהילות לפרסם?

נביא שקר, שמספר על נבואה שהוא לא שמע או שנאמרה למישהו אחר, והמתנבא בשם עבודה זרה, נידונים למיתה בחנק. שלושה מקרים נוספים הקשורים לנביאי שקר חייבים מיתה בידי שמים - זה הכובש את נבואתו, זה שאינו שומע לדברי הנביא, ונביא שאינו שומע לנבואת עצמו. הגמרא מביאה דוגמאות מהתנ"ך לכל אחת משש הקטגוריות הללו.

מועלה קושי לגבי אדם שאינו שומע לדברי הנביא - איך ידע האדם שהנביא הוא נביא אמת? התשובה היא שזה יהיה נכון רק במקרה שהאדם כבר הוחזק כנביא אמת. הגמרא מביאה דוגמאות למצבים שבהם היה ברור שהיו צריכים להקשיב, כמו יצחק בעקידה, כיוון שאברהם כבר הוכח כנביא אמת. כמו כן, אליהו בהר הכרמל כבר זכה לאמון כשהורה להקריב קורבנות מחוץ למקדש.

הגמרא סוטה לסיפור העקידה ומביאה שני הסברים לפסוק הפותח את הקטע "ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים ניסה את אברהם". ההסבר הראשון מקשר זאת למסיבת הגמילה של יצחק ומציג את דמות השטן מספר איוב כדוחף את אלוהים לנסות את אברהם. ההסבר השני מקשר זאת למילתם של ישמעאל ויצחק ולקנאת אחים.

רבי שמעון וחכמים חולקים לגבי איזה עונש ניתן לנביא המדיח את העם לעבוד עבודה זרה ולאדם המדיח עיר שלמה לעבוד עבודה זרה.