"אם ביקשתם באחרונה לבקר בוורשה היהודית, שמתם לב בוודאי ששום מדריך לא הוקדש לה עדיין. לא זו בלבד, אלא שמדריכי הנסיעות לוורשה מתעלמים ממנה בדרך כלל, כאילו שליש מיליון תושביה היהודים היו בטלים ומבוטלים. אם בכל זאת מואילים המדריכים להתייחס אלינו, הרי שרובם מדברים סרה, כמו הגיאוגרף מייצֶ ׳סלב אוֹרלוֹביץ׳: ״רחובות מלוכלכים ומכוערים שבמרכזם רחוב נָלֶבְקִי... לרחובות השכונה מראה שונה לחלוטין, לא אירופי במיוחד”

המילים האלה אינן שייכות להווה. היום, בפולין, המורשת היהודית מקבלת במה מכובדת — לא רק בוורשה, אלא ברחבי המדינה כולה. מוזיאונים רבים פועלים בבתי כנסת עתיקים, בערים רבות פסטיבלים לתרבות יהודית, ויוזמות חברתיות מקומיות מנציחות את זכרם של שלושה מיליון יהודים שחיו בפולין לפני מלחמת עולם השנייה והיו חלק בלתי נפרד ממנה

המילים הללו נאמרו על ורשה של שנת 1938. מי שמביא אותן אלינו בשנת 2026 הוא בני מר — סופר, עורך, מתרגם מיידיש ועיתונאי, מחבר הספר ״מורה דרך ורשה היהודית 1938״, שראה אור בהוצאת מאגנס

בפרק הזה שוחחנו עם בני על ספרו החדש, על אהבתו הלא מבוטלת לוורשה, על דעות קדומות ומיתוסים על ורשה היהודית — שאותם הוא מבקש להשאיר מאחור — ועל הצבע האדום האותנטי והעסיסי של העיר המדהימה הזו, שמתפרץ מתוך האפור שמנסים לייחס לה, ומתגלה בדפי ספרו דרך איוריה הנפלאים של מיכל אריאלי

בפרק שולבו קטעי מוסיקה: שיר "קומען זאָלסטו, ליובעניו" מאת נחום שטרנהיים, בעיבוד של ההרכב הפולני "נחום" בהשתתפות: אולה בילינסקה, אולה ז'פקה, מילוש פקלה, נועם זילברברג, פיוטר לישקייביץ'; שיר "וואַרשע" מאת נחום סטוצ׳קוב ויוסף רומשינסקי בביצוע של אולגה אביגיל מיילשצ'וק וההרכב "טנדו אטק" במרכז קנדי בוושינגטון בשנת 2019