[המשך] מכיון שבנ"י עמדו "כולנו כאחד" היו ראויים להבטחת בנ"י להם ביום שני בסיון "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", דלענין עבודת הכהנים,

"לעמוד לפני ה' ולשרתו", נוגע במיוחד הענין ד"אהבת ישראל". בהמשך לענין זה נאמר להם מיד ביום השלישי מצות הגבלה – כמו שדוקא הכהנים שיש להם

רשות לבוא אל הקודש צריכים את האזהרה ש"אל יבוא בכל עת אל הקודש". אלא שלאחרי מצות הגבלה צריכים להזהירם מקצה השני, שגם בזמנים שלא

נכנסים "אל הקודש" בכ"ז צריכים להפריש א"ע מעניני העולם, גם מדברים המותרים, כיון שעומדים ליד הר סיני וכו', ולכן נאמר להם ביום הרביעי מצות

הפרשה "היום ומחר". כשגומרים את ההכנה גם בנוגע עניני העולם, מגיע אז ה"ביום השלישי שהוא שבת" ומקבלים את התורה. (והקשר – כי ענין התורה

הוא למעלה מעולם ע"ד ענין ה"שבת").

משיחת אור ליום ד' דפ' במדבר, ר"ח סיון ה'תשל"ז