פרק עשירי שבו אנחנו מנסים לדבר, עד כמה שניתן, על הטרגדיה: על התמונות, על הסיפורים, על ההפתעה ועל מה שידענו תמיד.

בפרק - דת האסלאם, הנוסח הבטחוני, עזה כעיר תאומה לתל אביב, ארז ביטון, השמאל הציוני, אפוקליפסה בתרבות, שיבת המודחק.