אע"פ שפרשת היום דיו"ד כסלו ידועה ומפורסם, אעפ"כ נהוג לחזור זאת מידי שנה בשנה, ועכ"פ – נקודות וראשי פרקים. וכמו פרשת הדברים דחנוכה

ופורים, שלהם דימו רבותינו נשיאנו את חג הגאולה דרבינו הזקן, שמדי שנה בשנה יש ענין לפרסם הנס אע"פ שזה כבר ידוע מקודם. ובלשון הכתוב "והימים

האלה נזכרים" בדיבור, ועי"ז חוזרים "ונעשים". ואע"פ שהמצב היום שונה לחלוטין מהמצב שהי' ביו"ד כסלו בזמן הראשונה, אעפ"כ יכול יהודי להתעלות

מעל ההגבלות דזמן ומקום בכח התורה. ובפרט ע"י התקשרותו בתורתו של בעל הגאולה, ובאופן דמקיים הציווי ד"יהא בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו".

ולהעיר, שבעל הגאולה הוא היחיד מכל רבותינו נשיאינו שממנו לא נשארה תמונה, ואעפ"כ יכולים לקיים ציווי זה, ויש לקיים זאת ביום זה, ע"י ההתבוננות

עד לאופן של ראי' שכלית, בתורתו, מכיון שהכניס א"ע בתורתו, ע"ד שהקב"ה הכניס א"ע בתורה. ומהלימוד יבוא גם המעשה ד"נלך בדרך ישרה אשר הורנו

מדרכיו ונלכה באורחותיו.

ג' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תשד"מ