האם יש מקום לפסוק בענייני אמונות ודעות? והאם פסקו כך בעבר?

הרמב"ם, כמו חלק מהגאונים, קובע שאין מקום לפסיקה באמונות ודעות. אם כן כיצד זה מתיישב עם הלכות יסודי התורה וי"ג עיקרים?

נראה את הרב קוק, שאומר שבסוגיה זו נחלקו הגאונים, וגם הבבלי וירושלמי.