א) ענינו המיוחד של י"ג אדר, שבו נקבע תענית אסתר, מפורש בקרא – אז "נקהלו ועמוד על נפשם". וההוראה: אהבת ישראל צ"ל לא רק באופן של

"ואהבת לרעך כמוך", שא' אוהב את השני אבל כ"א הוא מציאות בפ"ע, אלא באופן של "ונקהלו", הם נעשים מציאות אחת, "קהל"! וזה התחיל עוד קודם לכן

כשאסתר ביקשה ממרדכי "לך כנוס את כל היהודים וגו'", וזה הי' ההכנה לנס פורים וה"ונהפוך הוא" וכו'. ב) השייכות לקביעות פורים בשנה זו ביום השישי

שאז אומרים בשש"י "ה' מלך גאות לבש" – הכרזת אדם הראשון ביום השישי לשימ"ב, שעי"ז איחד את כל הבריאה לקבלת מלכות ית'.

ב' חלקים משיחת יום ה' דפ' צו, י"ג אדר ה'תשמ"א