[בסיום מס' הוריות: "פליגו בה רשב"ג ורבנן חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף"] הענין ד"עוקר הרים" שצ"ל גם אצל ה"סיני" הוא הפלפול

והשקו"ט – שכאשר יש סברא אמיתית עפ"י תורה שחזקה ו"גבוה" כ"הר", ה"ה "עוקר" ו"טוחן" אותה עם סברא אחרת וכו' עד שמסיק "שמעתתא אליבא

דהלכתא". ובגלל מעלת הלימוד באופן של יגיעה ושקו"ט ש"במחשכים הושיבני" – "הלכה כבבלי לגבי ירושלמי". ולכן אין להבהל כאשר סברא שהונחה אצלו

תחלה נכונה כ"הר" התברר כלא נכונה. עד שאחז"ל "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן"! וההוראה: הטענה עפ"י תורה – "הר" – היתכן

ש"במחשכים הושבני" ואעפ"כ נדרשים להפיץ יהדות והמעיינות חוצה, וללמוד תורה בישוב הדעת ("הושבני")?! "עד מתי"?! "כלו כל הקיצין" – "טוחנים"

אותה עם סברא אחרת עפ"י תורה – שה' מביא את הגאולה במהרה בימינו ממש!

ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א