בהתחלת שיעור רמב"ם היומי מדובר אודות דיני מנחות. ובזה מודגש הענין דאחדות ישראל, שגם אלו הנמצאים במצב ירוד שאינם יכולים להביא קרבן

בהמה ואפי' לא קרבן עוף, מצב של "דלי דלות", יכולים להביא קרבן מדבר כזה שערכו הכספי הוא בהישג ידו של כאו"א – "סולת יהי' קרבנו", ולפעול עי"ז

את כל עניני הקרבן בשלימות. ענין האחדות מודגש ביותר בהלכה נוספת בהמשך השיעור, שנסכים של קרבן ציבור שקדשו בכלי שרת ונפסל הזבח בשחיטה,

יקרבו עם זבח אחר הזבוח באותה שעה "מפני שלב ב"ד מתנה עליהן": למרות השוני והחילוק בין ציבור א' לשני (וכמו שמצינו בנוגע לפר העלם דבר של ציבור,

שישנו אופן שמביאים פר לכל שבט ושבט), שוני וחילוק גדול יותר מאשר אצל יחידים, הנה "לב ב"ד מתנה עליהן" לבטל המחיצות שבין ציבור לזה לציבור

אחר שיוכלו להקריב נסכים שנתקדשו עבור קרבן ציבור זה עם קרבן ציבור אחר!

ב' חלקים משיחת ליל הוש"ר ה'תשמ"ה