זכרון הנס של הצלת יעקב משרו של עשו [כמ"ש בשלישי דפ' וישלח] שהוא ענין יסודי וכללי - רמז על הצלת כלל ישראל מיד עשו, הוא באיסור הפרטי

של "גיד הנשה" – פרט אחד של כללות המאורע, ועד שהפרטי דינים באיסור גיד הנשה הם בהתאם לפרטי המאורע דנגיעת כף ירך יעקב וכו'! כמ"ש בשיעור

רמב"ם היומי. והביאור בזה עפ"י חידושו של הבעש"ט בענין השגחת ה' על עולמו, שישנה השגחה פרטית על כל הברואים, וכל תנועה פרטית של כל נברא פרטי

יש לו יחס כללי לכללות כוונת הבריאה! וזה שפרטי המאורע באים לידי ביטוי (לא רק בתורה ש"מחכמה נפקת", אלא) בהלכות התורה - רצונו של ה', מורה

על ההשגח"פ המיוחדת על בנ"י עם קרובו שהיא באה מצד רצונו ובחירתו של ה' בהם, שלכן כל פרט שבהם "נוגע" לו באופן שווה!

ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו