שנה הבעל"ט היא שנת השמיטה. שנת השמיטה היא "שבת לה'", דמכיון שלא מתעסקים עם עבודת האדמה נשאר הזמן פנוי יותר להתעסק עם עניני

קדושה. ומזה מובן שבשנת השמיטה צ"ל (ע"ד ביום השבת): הוספה בלימוד התורה [אע"פ שלא מצינו בספרים ציווי מיוחד להוסיף בלימוד התורה בשנת

השמיטה, אבל אין צורך בזה! הדבר מובן מאליו - ברגע שמתפנה הזמן חייבים לנצלו ללימוד התורה!] ובעבודת התפלה. וזה נוגע גם לבנ"י שבחו"ל, כי אע"פ

ששמיטת קרקעות היא מצווה התלוי' בארץ, אבל בנוגע לרוחניות הענינים זה שייך גם להם. והיות שכמה עניני שביעית מתחילים כבר בערב שביעית "ל' יום

לפני ר"ה" יש להתחיל בהוספה זו כבר בחודש אלול! ואלו שנראה שגם ע"ע ניצלו את כל זמנם הפנוי ללימוד התורה, יכולים לנצל לזה את הזמן שעד עתה ניצלו

לענינים שהיו רק נראים כמוכרחים... והמעשה הוא העיקר! ועוד.

ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ט