כחלק מהלכות המלחמה - חכמים דרשו את ההיתר לאכול מאכלות אסורות. ההיתר הזה מפתיע מפני שהוא בכלל לא מופיע בפרשיות המלחמה. יותר מזה, ההיתר לאכול מאכלות אסורות פועל ממש בצורה הפוכה לתנועה של התורה לצמצם ולהגביל את היהודי הלוחם ולשמור עליו מההתרופפות המוסרית שעלולה המלחמה להביא. אם כן, מה השייכות של ההיתר הזה? מדוע דווקא כאן? ומה יכולים אנחנו ללמוד מכך?