איתא בגמ' "ההוא דאמר "דונו דיני" אמרי ש"מ מדן קאתי וכו'". הנהגתו של דן היתה שעל כל פרט בחיים אמר "דונו דיני" - בו נעיין מה כתוב בשו"ע

ע"ז! ועד"ז צ"ל הנהגת כאו"א! וזה קשור עם עבודת שבט דן - "מאסף לכל המחנות" - "כל מי שהי' מאבד דבר מה הי' מחזירו" [כמ"ש בחמישי דפ' בהעלותך]:

מי ש"איבד" את הכחות והזמן שנתנו לו כדי שישמש את קונו וכו', הנה כש"תופס" בסוף ש"יש מנהיג לבירה זו" ואשר לכן צ"ל "דנו דיני" - ה"ה "מאסף" גם

את כל מה "שאיבד" וכו'. ואפי' המחנות שהם "סמוכים למשכן", יהודה, יששכר וזבולון, אבל חסר להם היסוד של אהבת ישראל, יכולים "לאבד" מעניניהם

ח"ו! ומי "מחזיר" להם א"ז - דוקא אלו שלקחו ע"ע התפקיד לנסוע "באחרונה" כדי "לאסוף" את "הנחשלים אחריך" (אע"פ שלפי שעה ה"ה "רחוקים"

מהמשכן)! וזהו ענין "הפצת המעיינות חוצה" שתבעו רבותינו נשיאינו ותפקידם של צא"ח בימינו.

ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה’תשי”ט