ובעוה"ב, שהוא תענוג נברא

אדמו"ר מהר"ש מבאר שעבודת ה' צ"ל מתוך ידיעה שהעיקר הוא עשיית המצוה ולימוד התורה, שהוא תענוג של הקב"ה, ולא השכר שיקבלו לאח"ז בג"ע

על כך, כי מעתה יכול לעבוד את ה' לשמו בלבד. בודאי תוכלו אתם למצוא בכל מקום אפשרות לגרום תענוג לה'. וכסיפור

. וכמסופר על הבעש"ט, שפעם, אחרי שנעתרו לבקשתו לברך יהודי אע"פ שלא הי' ראוי לזה, אמרו לו שמענישים אותו שלא יהי' לו

עוה"ב. והגיב הבעש"ט שהוא שמח

עם אדנ"ע, שפעם נסע לעיירה נדחת עם בגדים ומצרכים וכו', והשאיר את הדברים בבית שבו דרה אלמנה עם שתי בנותי' כדי שתוכל לחתן אותן וכו'. היינו,

שגם בעיירה נדחת מצא אפשרות לגרום תענוג לה'. וזהו גם תוכן הסיפור שפעם שלח הבעש"ט א' שיסע ליער רחוק לברך "שהכל" על מי המעיין אשר שם וכו'.

וההוראה: בכ"מ שנמצאים צריכים לחפש כיצד לעשות דבר שיגרום תענוג לה'. ועי"ז תגדלו להיות "חיילים" ב"צבא" של ה'.

משיחת יום א' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תש"כ – במחנה קיץ "גן ישראל" בסוואַן לעיק, ניו-יאָרק