איתא במדרש שכאשר אסתר אמרה למרדכי "לך כנוס את כל היהודים גו' וצומו עלי גו' שלשת ימים לילה ויום", "שלח לה והרי בהם יום ראשון של פסח",

"אמרה לו, זקן בישראל, אם אין ישראל למה הוא הפסח"?! ועפ"י מאמר המשנה "כל המקיים נפש אחת מישראל כו' כאילו קיים עולם מלא", מובן שכ"ה

בנוגע לכל יחיד מישראל. שזהו תוכן הענין דפיקוח נפש של כאו"א מישראל, יהי' מי שיהי', דוחה את כל התורה כולה. כי שרש הנשמה של כאו"א מישראל

מושרש בעצמותו ית' שלמע' שרש התורה. ומזה מובן שאין להמנע מלהתעסק עם הזולת בעניני תומ"צ, כי הכל כדאי כדי להציל נפש אחת מישראל. ואין אושר

גדול יותר שיכול הקב"ה ליתן לו בגו"ר, מההזדמנות לקרב יהודי ליהדות ולפעול שיקיים אפי' מצוה א', כי "יחוד זה למע' הוא נצחי" והקב"ה משתעשע עם זה

"לעולם ועד"! ובמילא גם השכר שמשלם הקב"ה לאדם שעסק ופעל לקרב היהודי הוא נצחי לעולם ועד!

א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשט"ז