ידוע מ"ש אדה"ז [אג"ק שלו סט"ו] ש"האומרים תפלה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם", מכיון שענין התפלה נוגע לכל עניני תומ"צ, ואעפ"כ מצינו דעה

שתפילה אינה ממנין רמ"ח מ"ע! כמו "חוט השדרה" הנמשך בתוך החוליות שהוא המעמיד ומקיים את כל האיברים ואעפ"כ אינו ממנין האיברים! בגלל שאין

בו עצם. והביאור: ענינם של תומ"צ הוא לברר ולהפוך את חומריות העולם עד שנעשית כלי לאלקות. וזה נעשה ע"י מצוות מעשיות דוקא שמקיימים בגוף

הגשמי. אבל מצוות אלו צריכות "נשמה" שתחי' את המצוות, וזה נעשה ע"י התפילה. ולכן מי שאומר שתפלה אינה מה"ת ה"ז ע"ד האומר ש"קדושים תהיו"

אינה מן התורה..., ואעפ"כ להיותה ענין רוחני ביותר, (כמו חוט השדרה שלא נתגשמה בצורת "עצם") אינה נמנית במנין מצוות מעשיות (איברים שיש בהם

בשר גידים ועצמות). וזהו מה שא"ר יוחנן "הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו", מכיון שע"י התפילה מתקשר האדם עם הקב"ה והיא הפנימיות של כל המצוות,

ונוסף לזה – היא מכניסה "מאורות" בכל היום כולו!

משיחת שמחת בית השואבה ה'תש"כ