התחלת ה"סדר" הוא שאלת ילד יהודי "מה נשתנה הלילה הזה בכל הלילות", ורק לאח"ז משיב לו האב או ראש החבורה "עבדים היינו וכו'", וע"ז סובב

והולך כל "ליל הסדר". עפי"ז מובנת "פקודת היום" המיוחדת לחגה"פ לילדי "צבאות ה'": לכל לראש צריך כל ילד יהודי להשתייך ל"צבאות ה'" וללמוד תורה

ולקיים מצוות בפועל. אלא שלאחרי ה"נעשה" בא ה"ונשמע", והוא, כילד הלומד תורה, חכמתו של ה', "בן חכם", שואל המלמד שלו מה הכוונה והתכלית של

המצווה, או בכלל – "מה נשתנה ילד יהודי מכל שאר ילדי אומות העולם". והתשובה לשאלה זו, כמו לרוב השאלות, היא "עבדים היינו כו' ויוציאנו ה"א משם

וכו' ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותנו ממצרים הרי אנו ובננו ובני-בננו משועבדים היינו לפרעה וכו'", ומכיון שכך מובן ופשוט למה צ"ל "עובדו כראוי",

ולמה ילד יהודי שונה משאר ילדי האומות שזה בא לידי ביטוי בלבושים שלו וכו'. וילד יהודי שהוא "בן חכם" ויודע כ"ז, מסביר א"ז גם לשאר הג' סוגי בנים

וכו'.

משיחת יום ג', ד' דחג הפסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ה, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו