בא' משני מאמרים דשנת תש"ט שמבארים ענינו של עמלק, מבאר שענין עמלק הוא ההיפך מענינו של יתרו (שעליו מסופר בתחילת פ' יתרו, שבא בהמשך

לפ' עמלק שבסוף פ' בשלח): יתרו בא ממדין להר סיני לקבל עניני מ"ת וכו'. ועמלק "יודע את רבונו" ומ"מ "מכוון למרוד בו", ואת אלו שאינו יכול לנתק לגמרי

מאלקות, הוא מכניס בהם עכ"פ קרירות לעניני אלקות "אשר קרך בדרך". ולכן לפני קבלת התורה צ"ל המלחמה בעמלק. וההוראה: ההכנה והתנאי להצלחה

בלימוד התורה שצ"ל מתוך דחילו ורחימו, התלהבות וחמימות, ואז הלימוד הוא "לשמה" ו"נעשית לו סם חיים", הוא מחיית הקרירות של עמלק!

משיחת י' שבט ה'תשכ"ז