פעם ראה אדה"א בחלומו ג' אנשים הולכים ליד נהר שבו מים שקטים וזכים, ואח"ז עברו ליד נהר עם מים בצבעים שונים זורמים גלים ע"ג גלים. כשהתקרבו לנהר זה, הורה האיש שהלך באמצע לזה שמימינו ללכת על הקרש ששכב על הנהר, הוא הלך עד קצה הקרש וכו'. ואדה"ז פתר לו החלום: האיש שבאמצע הי' הבעש"ט. זה שמשמאלו הי' המגיד. וזה שמימינו הי' אדה"ז. נהר השקט מסמל לומדי תורה. נהר הזורם עם הגלים וכו' מסמל בעלי-תשובה. זה שאדה"ז עבר את הנהר על הקרש בשלום ה"ז מכיון שבמשך 25 האחרונות התעסק בעשיית בעלי-תשובה. וזה התחיל כאשר שמע מהמגיד ע"ד גודל הענין של בעלי-תשובה, עפ"י משל מבן מלך שחזר לדרכי אביו לאחרי שהתרחק, שאז אהבת המלך לבנו שהתרחק הוא בגלוי ובמורגש יותר מבנו שלא התרחק מעולם. רבותינו נשיאינו הוסיפו על סיפור זה שכעת יכול כל חסיד, אפי' מי שנולד חסיד, ומכ"ש מי שנהי' חסיד ביגיעתו, לעשות בעלי-תשובה.  ומובן גודל ה"תודה" והברכות שמקבלים מה"מלך" כשמחזירים אליו "בנו יחידו"!

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח