כללות הענין דיאָ רצייט הוא שהנשמה נמצאת בעולם האמת, ובהיותה שם היא הולכת ומתעלה מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי, וביום היארצייט, ע"י

אמירת קדיש וכיו"ב, נפעל עילוי שבאין ערוך. והנה כאו"א מבין שבהיות הנשמה בעולם האמת בודאי יודעת ומשגת גודל העילוי של העבודה בעוה"ז דוקא,

ובמילא גדול חפצה ותשוקתה לפעול בעוה"ז התחתון. אלא שע"ז היא זקוקה לעזר וסיוע מנשמה המלובשת בגוף בעוה"ז הגשמי שהיא תהי' ה"שליח" שלה

להתעסק בתומ"צ בעוה"ז לזכות נשמתה וכיו"ב, ועי"ז נפעלת בה נחת-רוח גדולה ועילוי גדול ביותר. ועפי"ז מובן גודל האחריות והזכות שיש לכאו"א מישראל

להיות ה"שליח" של הנשמה ולפעול בה עילוי אפי' בהיותה בעולם האמת כו"כ שנים! ועד"ז בנוגע לאבות ואמהות העולם: ע"י העבודה בעוה"ז, "זרעו בחיים",

עושים להם נחת-רוח ופועלים בהם עילוי!

ג' חלקים משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנחם-אב ה'תשמ"ב