פעם נכנסתי לכ"ק מו"ח אדמו"ר כמה דקות לפני שהי' אמור לצאת מהבית ע"מ לנסוע מלענינגראד למאסקווע לפעול בהפצת היהדות, וזה הי' אז סכנת

נפשות, ומצאתי אותו יושב במנוחה גמורה ועסק בענין שדרש עיון וכו'. שאלתי אותו: עד כדי-כך? והשיב, ששמע [כנראה בשם אדמו"ר מהר"ש] שיש ענין שנק'

"הצלחה בזמן". וענינו, שמנצלים את הזמן במילואו. וזה אפשרי רק אם כאשר עוסקים בענין זה לא חושבים על שום דבר אחר (והביא דוגמא לזה מהרשב"א

וכו'). אעפ"כ ה"ז דבר קשה ביותר לפעול על אלו שעומדים להמריא [חזרה לא"י] בעוד כשעה ורבע להרגיש ש"אלעל" לא קיים כלל ורק זה שהם נמצאים בד'

אמות אלו!... ובמילא יש לקצר ולא להעמיד אותם בנסיון... מיוסד על מ"ש "גדולה לגימה שמקרבת" רגילים חסידים לומר "

"משקה" או

שלום שהם יביאו אתם עם מסירת ענין גשמי וכו'.

משיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט ה'תש"ל