בנסיון יוסף עם אשת פוטיפר כמ"ש בשישי פ' וישב, הי' מקום לשקו"ט האם יוסף (שדינו כ"בן נח") חייב למסור נפשו בענין זה, ובמילא יכול להיות שהי' אסור לו, אבל כש"נראית לו דמות דיוקנו של אביו", שהי' "מעין שופרי' דאדם הראשון" כי ענינו של יעקב, כבחיר האבות, הוא תיקון בשלימות את ה"שופרי' דאדה"ר" שנפגם ע"י חטא עה"ד שרש כל החטאים וכו', הבין יוסף שתיקון כ"ז תלוי בעמידתו בנסיון פרטי זה, וזה מה שמנע אותו מליכנס לשקו"ט וכו' אלא "וינס ויצא החוצה" - מחוץ לכל עניני והגבלות ושקו"ט ועמד בנסיון!, ועד"ז כשמזדמן לא' מעשה פרטי, עליו להזכר על "דמות דיוקנו של אביו", היותו "יצור כפיו של הקב"ה", ולדעת שבמעשה פרטי זה תלוי' הכרעת כל העולם לכף זכות או להיפך ח"ו (כמ"ש הרמב"ם)!

ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"א