"ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וגו'" [כמ"ש בשלישי דפ' חיי שרה]. ואיתא במד"ר "שלשה הם שנענו במענה פיהם אליעזר עבדו של אברהם,

משה ושלמה וכו'". ובזה גופא יש יתרון באליעזר שהוא נענה "טרם כלה לדבר". ביאור הענין: אף שישנה הבטחה שכל תפלה נענית, מ"מ עובר משך זמן עד

למילוי הבקשה בעוה"ז הגשמי. דזהו הענין ד"השולח אמרתו ארץ", דהיינו המשכה שנמשכת מלמעלמ"ט בדרך השתלשלות ממדריגה למדריגה ומתעכבת בכל

מדריגה ובכל עולם וכו'. וזוהי מעלת הענין ד"נענו במענה פיהם", שתיכף ומיד לאחרי התפלה נמשך מן עצמותו ומהותו ית' עד לבני חיי ומזוני בגשמיות – "עד

מהרה ירוץ דברו". אמנם ידוע שעיקר מהירות ההמשכה הוא מצד הגבורה דוקא, וכמ"ש "ישיש כגבור לרוץ אורח", ולכן דוקא בתפלת אליעזר שהיתה קשורה

עם יצחק שענינו בחי' הגבורה, היתה באופן שנענה "טרם כלה לדבר".

"יהיו

ג' חלקים מהמאמר ד"ה ויהי הוא טרם כילה לדבר, מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תש"מ