איתא במדרש עה"פ [ברביעי דפ' וישב] "מה פרצת עליך פרץ", "זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח, שנאמר בו) יעלה הפורץ לפניהם וגו'". החידוש

של ימות המשיח, שנעשה ע"י משיח, הוא, שגם במקום שיש הגבלות וגדרים, נעשה פריצת כל הגדרים. וההכנה לזה היא שגם העבודה בזמן הגלות היא באופן

של פריצת גדרי העולם. ובכ"א מג' הקוין שעליהם העולם עומד: תורה: לימוד התורה באופן של "העוסק בתורה", בדוגמת בעל-עסק שאינו ממתין עד שיבואו

אליו לקנות סחורה אלא הוא משתדל במשך היום והלילה בכל כחו שיקנו ממנו, ושקוע בזה, ועד"ז צ"ל בלימוד התורה, שאינו ממתין ל"כבוד", לרגע של מנוחה,

"כשיתפנה".. אלא עוסק בתורה ומונח בזה יומם ולילה באופן של פריצת גדר. גמ"ח: לא שנותן ח"י סענט וכד' לעני שנשמתו כבר יוצאת... אלא גומל חסד גם

עם עשיר שצריך גמ"ח. עבודה: שמתאפק בבקשת צרכיו הפרטיים, אע"פ ש"חייך קודמין", עד ש"מתפלל עם הציבור", בפירושו הפנימי, שאוסף ומלקט את

כל הנצוצות קדושה שבחלקו בעולם ומתפלל עמהם.

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט