[מובא ב"היום יום" כ"ג שבט] פעם שמע אדה"ז את הרבנית אומרת עליו "מיינער זאָגט", והגיב מתוך דביקות – אם ע"י מצוה אחת הנני שלך, עם כמה

מצוות הננו של ה'! ואמר שזהו מ"ש "צאינה וראינה בנות ציון" – שה"יציאה" מהכלים "לראות" אלקות נפעלת ע"י "בנות ציון". ולכן רואים עד כמה היתה

ההשתדלות בנוגע לענינים הקשורים עם "בנות ציון", וע"י פעלו כו"כ ענינים. וההוראה: ידוע הפתגם שכשם שמצוה להניח תפילין בכ"י, כך מצוה להקדיש זמן

בכ"י להשפיע על האשה והילדים. ולא כאלו שחושבים שההשפעה על בני הבית ה"ז "לפנים משורת הדין", אלא זהו"ע ענין יסודי בבית ובזה תלוי מציאותו של

הבעל! כמו הנחת תפילין, אליו הוקשה כל התורה כולה ובו תלוי' העבודה דשעבוד המוח והלב! ועאכו"כ בדורנו זה. ואף א' לא יכול לעשות א"ז כ"כ טוב כמו

הבעל והאב. וזוהי הסיבה שכ"ק מו"ח אדמו"ר השתדל בהפצת המעיינות גם עבור הנשים והבנות.

א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשט"ז