הענין ד"אביונים – תאב לכל דבר" ברוחניות הוא – שהוא תאב לכל ענין בתורה. ובב' הקצוות: אפי' מי שאוחז רק בלימוד אל"ף-בי"ת כפשוטו ה"ה תאב

גם לענין בפנימיות התורה. ואפי' מי שלומד קבלה וחסידות וכו', יש לו "זהב וכסף", צ"ל לו גם ה"פרוטה לפורטה" – להיות בקי בהלכות אורח-חיים, כמו הל'

שבת וברכת הנהנין. ולא רק ללמוד דינים אלו – אלא להיות תאב לזה! וכמו הענין ד"אנכי הוי' אלקיך", שזהו הפנימיות של הרזין דרזין דאורייתא, כתוב ביחד

עם "לא תחמוד . . כל אשר לרעך"! ועד"ז בלימוד התורה וקיום המצווות של כאו"א: גם המאריכים בתפלה צריכים לדעת דיני הפסק בתפלה וכיו"ב.

משיחת פורים ה'תשל"א