המעלה של חודש אלול על שאר חדשי השנה כולל ר"ה ועשי"ת ויוה"פ - שאז נמצא "המלך בשדה" ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות

לכולם וכו', ובמצב כזה (לא כמו בר"ה וכו' שאז "המלך בהיכלו" וכו'), יכול כל אחד לגשת אליו בלי הכנות מיוחדות ולבקש את בקשותיו, רק צריך לדעת

ולהרגיש שהוא נמצא ומדבר עם המלך שלו. ובזה גופא, נמצאים אנו בימי הסליחות, שאז ישנה שימת לב מיוחדת מהקב"ה לסלוח את בנ"י על הענינים שהיו

יכולים לעשות יותר טוב. ובזה גופא נמצאים אנו בפ' "אתם נצבים וגו'", דהיינו שהקב"ה נותן לכאו"א את הכוח שיוכל לעמוד בתוקף ("נצבים") ולא להתפעל

ממה שקורה מסביבו, כיון שכהמשך הפסוק "לעברך בברית וגו'" – כל אחד קשור עם הקב"ה בברית, וכמו שהקב"ה לא מתפעל משום דבר עד"ז צ"ל אצל

יהודי בעבודתו בקיום תומ"צ.

משיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשל"א, להעסקניות דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" תחיינה