1) הוראה משם הפ' ראה: כל עניני תומ"צ צ"ל באופן של "ראי'", בתכלית ההתאמתות, כאילו רואה בעיניו ממש מעמד הר סיני, ולכן יכולים לתבוע ממנו

ש"כל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים", מכיון שנשמתו רואה זאת בפועל! 2) הוראה משני דפ' ראה: התחלתו היא בענין הבאת קדשים וכיו"ב לביהמ"ק, ובקרוב

ממש, לביהמ"ק השלישי, שאז יהי' "כי ירחיב ה"א את גבולך וגו'" כבהמשך השיעור. וסיומו הוא "כי תעשה הישר והטוב בעיני ה' אלקיך". ונקודת הענין –

שבניית ביהמ"ק השלישי ו"ירחיב ה"א את גבולך" נפעל ע"י עבודתינו בזמן הגלות באופן ד"תעשה הישר והטוב". ומכאן המענה כיצד תובעים בזמן הגלות

שהעבודה תהי' באופן ד"ראי'"?! כי "ירחיב ה"א את גבולך" יהי' לעתיד, ויעוד זה כמו שאר היעודים פועלים אנו ע"י עבודתינו במשך זמן הגלות! 3) [גם] בענין

זה מצינו דבר והיפוכו: דוקא לאחרי הכניסה לא"י, ירידה ביחס למעמד ומצב בנ"י במדבר, נעשה "ירחיב ה"א וגו'", ועד שזה מתבטא שדוקא אז הותרה בשר

תאוה!

משיחת יום ב' פ' ראה, כ' מנ"א ה'תשמ"ו