עפ"י פתגם אדמו"ר הזקן שיש "לחיות עם הזמן", עם פרשת השבוע, יש לחיות כעת מחדש עם הענין ד"בראשית ברא אלקים וגו'" - בריאת העולם מחדש. וזהו המענה לשאלת היהודי, כשעומד לצאת מחודש תשרי המרובה במועדות וללכת לקיים שליחותו של הקב"ה, במשך חדשים הבאים, בעולם שקיימים שם אומות העולם ובזמן הגלות - איך יצליח ללכת לדרך זו באופן ד"ויעקב הלך לדרכו" - בשמחה ובבטחון שיצליח בזה? הנה התשובה ונתינת-כח לזה היא כאשר חי עם הנקודה שברגע זה ממש בורא הקב"ה את השו"א מחדש, ופשיטא שבורא אותם באופן שלא רק שלא יפריעו לו, אלא שיסייעו לו בעבודתו! וזוהי גם התשובה לשאלה "מה טעם" הכניס הקב"ה את הגוף לגלות ולכאו' ישנם מניעות ועיכובים לתומ"צ? הרי כל אחד מאמין ש"הוא בראה", ובמילא אי-אפשר להיות איזה מציאות שתעכב את קיום שליחותו של הקב"ה, אלא ש"ברצונו נתנה להם" - קודם נתן את המציאות של הקלף וצמר וכיו"ב בעוה"ז הגשמי והחומרי, ואח"ז, ע"י היהודי שמקיים בהם מצות תפילין וציצית, "נטלה מהם ונתנה לנו" - פועל בהם שיהיו כלים לאצילות!

משיחת מוצש"ק פ' בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תש"מ