מסופר בתנ"ך [הפטורת פ' חיי שרה] שדוד המליך את שלמה בנו עוד בחייו. ולכאו' עפ"י תורה אין שני מלכים משתמשים בכתר א' וכו'?! והביאור בזה

עפ"י מ"ש הרגצ'ובי שה"יורש הוא הוא עצם המוריש", ומזה מובן גם בנוגע בנוגע לענין המלוכה, "שהמלכות ירושה", דבן מלך הראוי לירש המלכות יש בו כח

המלוכה עוד טרם שנעשה מלך בפועל. ובכחו של המלך לגלות ענין זה עוד בחייו. אלא שכל זמן שאביו המלך עוד בחיים הנה ה"מלוכה" של הבן היא חלק בלתי

נפרד ממציאותו של אביו המלך. [וע"ד ענין השליחות: אע"פ שהשליח הוא בר-דעת בפ"ע וכו', אבל כל כחו ותוקפו של השליח אינו אלא תוקפו של המשלח

"כמותו ממש" (ולא נתבטל מציאותו של המשלח)]. ועד"ז דוד המלך לא המליך את שלמה בתור מלך בפ"ע, כ"א רק שגילה אצלו כח עצמי של מלוכה שנמצא

בו בהעלם; אמנם תוקפו של שלמה בחיי דוד אינו אלא תוקף מלכותו של דוד אביו! וזהו גם מה שנשלח כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"י אביו, עוד בחיי אביו, לענינים

שהיו דרושים תקיפות ומס"נ של נשיא בישראל!

משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה