[ניגנו "ווי וואָנט משיח נאַו"] אם בכל דבר שיהודי רואה או שומע ישנה הוראה בעבודת ה' – שהרי "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" [וכמסופר על

גדולי ישראל שהיו מנסים למצוא קשר לעניני קדושה ממספר הרכבת שבה נסעו או מביטוי של אינו-יהודי בלשונו] – הרי עאכו"כ בנוגע לענין שהתקבל ע"י

כו"כ מבנ"י, ועאכו"כ ילדי ישראל – "הבל שאין בהם חטא". ובהקדמה: ישנם כמה סוגי "רצונות": 1) מי ש"יש לו כל" ולא חסר לו דבר אבל "רוצה" יותר –

"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים" וכן הלאה. 2) רצון ל"חמישים איש רצים לפניו" ועבורו זה "מחסירו אשר יחסר לו". אבל זה לא חסרון אמיתי. 3) רצון כזה

שמרגיש שהדבר חסר לו באמת. המילה "וואָנט מבטא לא סתם רצון אלא שהדבר חסר לו [המשך יבוא]

"

משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א