ע"פ מ"ש כ"ק מו"ח אדמור בקשר לי"ב תמוז "לא אותי בלבד גאל הקב"ה . . כ"א גם את כל אשר בשם ישראל יכונה" – מובן שאצל כאו"א צ"ל ענין של

"גאולה", שענינה הוא גם היציאה מהמיצרים וגבולים של עצמו, גם דקדושה. העמידה במקום א' גורמת לכך שעבודתו נעשית באופן של רגילות, שאז חסר

אצלו כללות ענין העבודה ונק' "לא עבדו", וזהו גם היפך רצונו ית' ש"מעלין בקודש"! מזמן לזמן צ"ל הליכה ונסיעה ממקום למקום גם בגשמיות, וכמו שתבע

כ"ק מו"ח אדמו"ר מבני הישיבות שבמשך שבועות אחדות יסעו מהישיבה למקומות אחרים לעסוק שם בהחזקת היהדות. וענין זה הוא גם לתועלת לימוד

התורה שלהם, שהרי "האומר אין לי אלא תורה . . אפי' תורה אין לו", אלא צ"ל תורה וגמ"ח. וכמו"כ צ"ל בכאו"א ה"נסיעה" מעצמו ברוחניות, וזה צ"ל בדרך

המלך מלכו של עולם, שגילה דברו ע"י הרבי. ולא להשאר באמצע הדרך, שכן התכלית היא להגיע לחדר המלך – הקב"ה – עצמו.

,

א' השיחות דהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א