האמור לעיל שרצונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא שלמשך כמה שבועות יסעו תלמידי הישיבות לעיר אחרת כדי להתעסק בהחזקת היהדות וכו' – ה"ז שייך

לא רק לתלמידי הישיבות שלו, אלא גם לכל התלמידים של כל הישיבות (ברשות ההנהלה), ובני תורה בכלל (בנוגע לבעלי עסק – אין חידוש שהם חייבים בכך).

ובנוגע לשאלה "תורה מה תהא עלי'" – 1) לא כל התלמידים יסעו בבת-אחת, ולימודם של התלמידים שישארו בישיבה יהי' עולה עבור כל התלמידים. 2) גם

כאשר נוסעים מהישיבה יכולים ללמוד תורה ובודאי לומדים תורה (אף שאי"ז כמו איכות הלימוד בין כתלי הישיבה), כמ"ש "ובלכתך בדרך". 3) ע"י הצדקה

ברוחניות שהם מקיימים "נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה", ותהי' להם הצלחה מופלגה ביותר בלימוד התורה כשיחזרו לישיבה. בודאי כבר יראה ה'

את דרכי הפעולה הפרטיים בכ"מ לפי ענינו, אבל העיקר הוא לעורר ולהביא אותם ליראת ה'.

משיחת חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א