ידועה ההוראה שיש "לחיות" עם השיעור חומש היומי. ברביעי דפ' וארא מסופר איך שמשה ואהרן באו לפרעה ודיברו עמו על יציאת בנ"י ממצרים יחד עם

"כספם וזהבם", ועד "וינצלו את מצרים" – הוציאו ממצרים את כל הניצוצי-קדושה (שנפלו שם מעולם התוהו וכו'). דבריהם השפיעו על פרעה גם בנוגע למעשה

(שקרא לחרטומיו וכו'), אבל עדיין לא נפעל ה"וידעו מצרים" – שבירת מצרים בפועל, והי' צורך בעשר המכות, שהתחלתם במכות דם וצפרדע. וההוראה: איתא

במדרש "מפני מה הביא ה' עליהן דם – מדה כנגד מדה . . . לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם".

וההוראה: ביאת המשיח תלוי' בזה "שיכלו כל הנשמות שבגוף"! מצוה הראשונה היא "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה"! יש "לכבוש" את כל ה"חשבונות"

ה"ארציים" בקשר לזה (הוצאות כספיות, צער גידול ילדים וכו'). [המשך יבוא]

משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א