בהענין ד"ויעקב הלך לדרכו", ההדגשה שגם כאשר כ"א הולך בדרכו הפרטית צ"ל הענין דאחדות, כמה דרגות: במוצאי יוהכ"פ. לאחרי התקופה של "נצבים כולכם היום", והיום ד"אחת בשנה", כאשר מתחיל הענין ד"התחלקות" והעבודה ד"ולקחתם לכם". אבל אעפ"כ, בד' ימים שבין יוהכ"פ וסוכות כאשר כולם מתאחדים בגלוי בעסק במצוות, ובחה"ס ושמח"ת – "זמן שמחתינו", אין צורך כ"כ בהדגשת ענין זה. ולכן הי' מנהג להכריז הענין במוצאי שמח"ת. אעפ"כ, עד שבת בראשית שאז נפעל הענין ד"ויכולו" של העבודה דשמח"ת, עדיין מאירים הענינים דשמח"ת וכ"א מרגיש עדיין "יו"ט'דיק", ובמילא לא ניכר עדיין בגלוי הפירוד בין בנ"י. ודוקא במוצאי שבת בראשית, כאשר מתחילים ימי החול בגשמיות וכ"א הולך להתעסק בעבודתו הפרטית בעשיית דירה לו ית' בתחתונים, יש צורך בנתינת-כח מיוחדת שאעפ"כ ירגישו כל בנ"י שהם "גוי אחד בארץ".

משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ח