[המשך] ואז "כובשים" את כל ה"ארציות" בפשטות, שרואים ש"ברכת ה' היא תעשיר" – שכאשר ה"כלי" להתברך בבנים ובנות עוסקים בתומ"צ הוא גדול

יותר, מברך ה' "מדה כנגד מדה" ב"עשירות" בגשמיות וברוחניות! כאשר מתבוננים שנשמה זו "היא חלק אלוקה ממעל ממש"!! יבין כל בר-דעת שאין תפיסתמקום לכל הבלבולים ו"חשבונות" ה"ארציים" מחלל השמאלי שבלב – הטירחא והוצאות הכספיות וצער גידול בנים וכו' – ו"כובשים" אותן! וביחד עם האמונה

ש"הקב"ה עוזרו", הולכים בשמחה ובטוב לבב לבטל את גזירת המצריים למנוע מבנ"י קיום מצוה זו. הקב"ה, שהוא עצם הטוב ו"מטבע הטוב להיטיב", מחליט

מהו הטוב ביותר להורים והעיקר – לילד, מתי וכמה ילדים וילדות ייולדו בפועל, אלא שרצה שיהיו לו "שותפים" [תואר נפלא!] ונתן להורים את היכולת למנוע

זאת, וב"ג' שותפים" אלו יחד תלוי' הולדת ילד יהודי! [המשך יבוא]

משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א